גיבוי לאתר וורדפרס: איך זה עובד ואיך חוזרים אחורה

לגיבוי יש מעמד מצחיק: כולם מסכימים שהוא חשוב, וכמעט אף אחד לא בדק מתי הוא רץ בפעם האחרונה ומה בדיוק הוא כולל. זה גם הדבר היחיד באתר שהופך כל החלטה לזמנית — כשיש גיבוי טוב, אין שינוי מפחיד באתר, כי אפשר לחזור.

המאמר הזה עובר על מה מגבים, כל כמה זמן, איפה שומרים, ואיך נראה בפועל הרגע שבו צריך לחזור אחורה.

גיבוי לאתר וורדפרס הוא עותק של שני דברים יחד: הקבצים (התמונות, התבנית והתוספים) ומסד הנתונים (העמודים, הטקסטים, ההגדרות, ההזמנות והפניות מהטפסים). גיבוי שלם כולל את שניהם, נשמר מחוץ לשרת שהאתר רץ עליו, שומר כמה גרסאות אחורה ולא רק את האחרונה, ונבדק פעם אחת בשחזור כדי לדעת שהוא אכן עובד.

מה בדיוק מגבים באתר וורדפרס?

אתר וורדפרס הוא שני חצאים נפרדים, ושניהם נחוצים כדי שיהיה אתר:

• הקבצים — תיקיית האתר על השרת: כל התמונות והקבצים שהעליתם, התבנית, התוספים וקבצי וורדפרס עצמם. זה החלק הכבד.
• מסד הנתונים — שם יושב כל התוכן: העמודים והטקסטים, התפריטים, ההגדרות, המשתמשים, ההזמנות בחנות והפניות שהגיעו מהטפסים. זה החלק הקטן והחשוב מהשניים.

גיבוי של הקבצים בלבד ייתן לכם אתר עם עיצוב ובלי תוכן. גיבוי של מסד הנתונים בלבד ייתן לכם תוכן בלי תמונות. לכן כשבודקים הצעת אחסון או תוסף גיבוי, השאלה הראשונה היא האם הגיבוי כולל את שניהם.

כל כמה זמן צריך לגבות אתר?

התשובה נגזרת משאלה אחת: כמה עבודה אתם מוכנים לעשות מחדש אם תחזרו לגיבוי האחרון? זה פרק הזמן שבין הגיבויים.

שימו לב לשורה האחרונה, כי היא זו שמצילה בפועל. הגיבוי היומי מגן מפני דברים שקורים לאתר; הגיבוי שלפני השינוי, ובמיוחד לפני עדכון אבטחה, מגן מפני הדבר הנפוץ יותר — שינוי שיצא אחרת ממה שהתכוונו אליו. אנחנו שומרים גיבוי של העמוד לפני כל שינוי שאנחנו עושים, וזה ההבדל בין „נחזיר את זה בלחיצה” לבין „ננסה לשחזר מהזיכרון”.

איפה הגיבוי צריך להיות שמור?

לא על אותו שרת שהאתר רץ עליו. גיבוי שיושב באותו מקום בדיוק כמו האתר תלוי באותו מקום, וזה מבטל חצי מהרעיון. גיבוי טוב נשמר במקום נפרד: אחסון בענן, שירות גיבוי חיצוני, או לפחות עותק נוסף שיורד אוטומטית למקום אחר.

שני דברים נוספים שאנשים מגלים בדיוק ברגע הלא נכון:

• כמה גרסאות אחורה יש. גיבוי שמחליף את עצמו כל יום שומר רק את מה שהיה אתמול. אם משהו בתוכן השתנה לפני שבוע ואף אחד לא שם לב, הגיבוי של אתמול כבר מכיל אותו. שווה לשמור שבועיים עד חודש אחורה.
• האם הגיבוי כולל גם את בסיס הנתונים של הפניות. אם הטפסים באתר שומרים את הפניות בתוך האתר, הן נמצאות במסד הנתונים — ושחזור לאחור יחזיר גם את רשימת הפניות למה שהיה. בדיוק בגלל זה שווה שהטופס ישלח את הפנייה גם למייל: אז יש לה עותק שלא תלוי באתר בכלל.

מה לא נחשב גיבוי?

כמה דברים שנוטים לתפוס את המקום של גיבוי בראש, ולא ממלאים אותו בפועל:

• סביבת בדיקה (staging). היא עותק של האתר לצורך ניסויים, ולרוב מתעדכנת מהאתר החי. היא כלי עבודה מצוין, אבל היא לא עותק שמור של נקודת זמן.
• תמונות מסך של העמודים. שימושיות כדי לזכור איך משהו נראה, וחסרות תועלת כשצריך להחזיר עמוד.
• העותק שהמעצב שמר אצלו בסוף הפרויקט. הוא מתאר את האתר כמו שהיה ביום שהוא נמסר, ולא את האתר של היום.
• גיבוי שנמצא רק על אותו שרת. הוא מגן מפני טעות שלכם בעמוד, אבל הוא תלוי באותו מקום בדיוק כמו האתר.
• ייצוא התוכן מתוך וורדפרס (קובץ XML). זה כלי להעברת תוכן בין אתרים, והוא לא כולל תמונות, תבנית, תוספים או הגדרות.

איך יודעים שהגיבוי באמת עובד?

בודקים אותו פעם אחת. גיבוי שלא שוחזר אף פעם הוא הבטחה, לא גיבוי, והרגע שבו מגלים שהוא לא שלם הוא בדיוק הרגע שבו צריך אותו.

הבדיקה פשוטה: מקימים עותק בדיקה של האתר — ברוב שירותי האחסון הטובים יש לזה כפתור בשם staging או „סביבת בדיקה” — משחזרים לשם את הגיבוי האחרון, ועוברים על דף הבית, על עמוד פנימי ועל טופס. אם שלושת אלה בסדר, יש לכם גיבוי. מספיק לעשות את זה פעם בחצי שנה, ובכל פעם שמחליפים אחסון או תוסף גיבוי.

מה עושים כשצריך לחזור אחורה?

הכלל המנחה: לשחזר את הדבר הקטן ביותר שפותר את העניין. החזרת אתר שלם בגלל כותרת שהשתנתה היא כמו להחליף מנוע בגלל נורה.

1. מגדירים מה בדיוק צריך לחזור. עמוד אחד? תמונה? הגדרה בתפריט? או האתר כולו?
2. לעמוד אחד — גרסאות קודמות בעורך. וורדפרס שומר בעצמו גרסאות של כל עמוד. פותחים את העמוד בעורך, מחפשים „גרסאות קודמות” או Revisions בצד, ורואים את הגרסאות עם התאריכים. אפשר להשוות ולהחזיר גרסה בלחיצה, בלי לגעת בשאר האתר. זו הדרך הנכונה ברוב המקרים.
3. לקובץ או תמונה — אם הקובץ נמחק מספריית המדיה, מחזירים אותו מהגיבוי בלבד ומעלים מחדש.
4. לאתר שלם — משחזרים את הקבצים ואת מסד הנתונים מאותו גיבוי, מאותו תאריך. לא קבצים מיום אחד ומסד נתונים מיום אחר.
5. בודקים מה נוצר מאז הגיבוי. וזה החלק שהכי שוכחים: אם מאז הגיבוי התקבלו הזמנות בחנות או פניות מטפסים, שחזור אחורה מחזיר את מסד הנתונים למה שהיה ולכן לא יכיל אותן. לפני שחזור של חנות — מורידים את רשימת ההזמנות שהגיעו מאז.
6. מנקים מטמון ובודקים. דף הבית, עמוד פנימי, טופס ניסיון, במחשב ובנייד.

„גיבוי” ו„לחזור אחורה בלחיצה” זה אותו דבר?

לא, ושווה להכיר את ההבדל, כי הוא מרגיש אחרת לגמרי ביום-יום. גיבוי הוא רשת ביטחון רחבה: עותק של כל האתר בנקודת זמן, שמשחזרים ממנו כשצריך. „לחזור אחורה” הוא דבר צר וממוקד: ביטול של שינוי מסוים שנעשה בעמוד מסוים, בלי להחזיר את כל האתר ליום אחר.

ב-NexoCare יש את שניהם, וזה מכוון. לפני כל שינוי שהצוות שלנו עושה באתר נשמר גיבוי של העמוד, וכשהשינוי מוכן מגיע אליכם מייל עם קישור ותמונת מסך. על כל שינוי אפשר לאשר, לבקש תיקון, או להחזיר את האתר בדיוק למה שהיה — בלחיצה אחת, בלי לדבר עם אף אחד ובלי לשחזר שום דבר אחר. עמוד חדש בכלל מחכה לאישור שלכם לפני שהוא עולה.

ככה נראה תהליך הבקשה מהצד שלכם, ואפשר לראות גם מה כולל האחסון שהגיבויים יושבים בו.