נגישות אתרים בישראל: מה בעל עסק צריך לדעת

נגישות אתרים עולה אצל רוב בעלי העסקים בשתי נסיבות: או כשמישהו שולח מכתב, או כשמגלים שלקוח פוטנציאלי לא הצליח להשלים הזמנה. שתיהן מאוחרות מדי. האמת הפשוטה היא שאתר נגיש הוא אתר שיותר אנשים יכולים להשתמש בו: אדם עם לקות ראייה, אדם שמתקשה בתנועה עדינה ומנווט במקלדת, אדם מבוגר שמגדיל את הטקסט, וגם מי שפשוט עומד בשמש ומנסה לקרוא מסך בניגודיות חלשה.

בישראל, אתר אינטרנט שמעניק שירות לציבור נדרש להיות נגיש מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013. התקן הישראלי הרלוונטי הוא ת״י 5568, המבוסס על הנחיות WCAG 2.0 ברמה AA, ובנוסף נדרשת הצהרת נגישות באתר. בתקנות קיימים פטורים והקלות במקרים מסוימים, ולכן המצב של כל עסק טעון בדיקה פרטנית מול גורם מקצועי.

מה הדין בישראל אומר על נגישות אתרים?

הבסיס הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ומכוחו הותקנו תקנות התאמות נגישות לשירות משנת 2013. התקנות עוסקות בנגישות השירות שנותן גוף לציבור, וכוללות התייחסות לשירות הניתן באמצעות האינטרנט. בפועל, המשמעות היא שאתר שבאמצעותו העסק מציע או נותן שירות לציבור נכנס לתמונה, ולא רק אתרים של גופים ציבוריים.

התקן הישראלי ת״י 5568, „קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט”, הוא האמת המידה המקצועית. הוא מבוסס על WCAG 2.0, סדרת הנחיות בינלאומית לנגישות תכני רשת, ברמת תאימות AA. אפשר לחשוב על זה כך: החוק קובע שצריך להיות נגיש, והתקן מתאר מה פירוש „נגיש” במונחים מעשיים, סעיף אחר סעיף.

כדאי לדעת גם שהחוק מאפשר לאדם שנתקל באי-נגישות לפנות ואף להגיש תביעה. בפועל מוגשות בישראל תביעות בנושא נגישות אתרים, והן מגיעות לעסקים מכל הגדלים. זו סיבה נוספת לטפל בנושא בשקט ומראש, ולא אחרי פנייה.

למי זה רלוונטי, ומי עשוי להיות פטור?

ככלל, הדרישה נוגעת לאתרים שדרכם מוענק שירות לציבור, ולא לאתר פרטי שאינו מציע שירות. עם זאת, התקנות כוללות פטורים, הקלות וחריגים, חלקם קשורים לאופי הגוף ולהיקף הפעילות שלו, וחלקם לסוגי תכנים מסוימים. לכן אין תשובה גורפת שמתאימה לכל עסק.

שתי נקודות ששווה להכיר: ראשית, גם כשקיים פטור מסוים, הוא בדרך כלל אינו פטור מוחלט מכל דרישה, ולעיתים נדרשת לפחות דרך חלופית לקבלת השירות ופרסום פרטיה. שנית, פטור אינו עניין שכדאי להניח לגביו. אם אתם מעריכים שהעסק שלכם נכנס לחריג, קבלו על כך חוות דעת ושמרו אותה, במקום להסתמך על הנחה.

מה התקן דורש, בשפה פשוטה?

מאחורי הניסוח המקצועי מסתתרים עקרונות הגיוניים למדי. אלה הדברים שחוזרים ברוב הבדיקות של אתרי עסקים:

מה זו הצהרת נגישות, ומה אמור להופיע בה?

הצהרת נגישות היא עמוד ייעודי באתר שמספר מה נעשה בנושא. היא נדרשת לצד ההתאמות עצמן, והיא גם הדבר הראשון שבודק מי שמחפש. בדרך כלל נהוג שההצהרה תכלול את שם העסק ואת תחום פעילותו, את רמת הנגישות שאליה כוון האתר ואת התקן שלפיו, מה כן נעשה ומה עדיין אינו נגיש, תאריך עדכון אחרון, ודרכי קשר לקבלת מענה או דיווח על בעיית נגישות, כולל שם ופרטי איש הקשר הרלוונטי.

שתי טעויות נפוצות: הצהרה שמועתקת מאתר אחר וכוללת פרטים של עסק אחר, והצהרה שמתארת מצב שאינו נכון יותר. הצהרה היא מסמך חי. אם שיניתם את האתר, היא צריכה להתעדכן.

האם תפריט נגישות מספיק?

תפריט נגישות, אותו סרגל שמאפשר להגדיל טקסט, להעלות ניגודיות או להדגיש קישורים, הוא כלי עזר שימושי לחלק מהמשתמשים. אבל חשוב להבין את גבולותיו: הוא פועל מעל האתר, והוא אינו מתקן את מה שמתחתיו. תמונה בלי טקסט חלופי נשארת בלי טקסט חלופי גם כשהתפריט פתוח, וטופס שלא ניתן למלא במקלדת נשאר כזה.

לכן הגישה הנכונה היא נגישות שנבנית לתוך האתר: בקוד, בתוכן ובעיצוב. תפריט נגישות הוא תוספת על גבי הבסיס הזה, לא תחליף לו. מי שמוכר לכם תפריט בתור פתרון מלא לדרישות, מוכר לכם שקט נפשי ולא נגישות.

מה אפשר לבדוק לבד, היום?

1. נסו לעבור את העמודים המרכזיים רק עם מקש Tab, בלי לגעת בעכבר. בדקו שאתם מגיעים לכל קישור וכפתור ושרואים תמיד איפה אתם נמצאים.
2. הגדילו את התצוגה בדפדפן ל-200 אחוז ובדקו שהתוכן לא נחתך ושהכול עדיין קריא ושמיש.
3. עברו על התמונות בעמודים המרכזיים ובדקו אילו מהן נושאות מידע שלא מופיע בטקסט לידן.
4. בדקו ניגודיות של הטקסטים העיקריים מול הרקע בעזרת בודק ניגודיות חינמי.
5. מלאו את הטופס באתר במכוון שגוי, והשאירו שדה חובה ריק. ודאו שההודעה שמתקבלת מסבירה בבירור מה חסר.
6. בדקו אם יש באתר עמוד הצהרת נגישות, ואם הפרטים בו נכונים ועדכניים.
7. הריצו בדיקה אוטומטית אחת בכלי חינמי, וזכרו שהיא מגלה רק חלק מהבעיות.

חשוב להדגיש את הנקודה האחרונה. כלים אוטומטיים יודעים לתפוס ניגודיות חסרה ותמונות ללא תיאור, אבל הם לא יכולים לשפוט אם התיאור שנכתב באמת מתאר את התמונה, או אם סדר הניווט הגיוני. ציון גבוה בכלי אוטומטי אינו אישור לכלום.

מתי צריך להביא מומחה?

בדיקה עצמית היא נקודת פתיחה מצוינת, אבל היא לא מחליפה בדיקה מקצועית. כשרוצים לדעת איפה האתר עומד מול התקן, ולקבל מסמך שאפשר להסתמך עליו, פונים למורשה נגישות השירות או למומחה נגישות אתרים שמבצע בדיקה מסודרת ומפיק דוח ממצאים ותוכנית תיקון. זה גם הגורם שיכול לומר לכם מה חל עליכם ומה לא.

ב-NexoCare תפריט נגישות כלול בשירות ומופיע באתר מרגע החיבור, ושינויי תוכן שוטפים, כמו הוספת תיאורי תמונה, תיקון טקסטים והעלאת עמוד הצהרת נגישות מעודכן, נכנסים למנוי בלי הגבלה. אנחנו לא קובעים עבורכם אם האתר עומד בדרישות החוק, וזו קביעה שצריכה לבוא ממומחה נגישות. מה שאנחנו כן עושים הוא לבצע את התיקונים שעולים מהבדיקה שלכם או מהדוח שקיבלתם, בלי שתצטרכו להתעסק בזה בעצמכם.

קראו גם באתר NexoCare: שינויים ועדכונים באתר לביצוע תיקוני תוכן שוטפים, תחזוקת אתר וורדפרס לתחזוקה החודשית, מחירים למה שכלול במנוי, ושאלות נפוצות לשאלות על השירות.